ייפוי כוח מתמשך

מה ניתן להסדיר

הממנה בוחר אם מיופה הכוח יוסמך לטפל בכלל ענייניו — האישיים, הרפואיים והרכושיים — או רק בתחומים מוגדרים, וכן רשאי להגביל את ייפוי הכוח בזמן.

לצד הסמכויות ניתן לקבוע „הנחיות מקדימות”: הוראות מפורטות כיצד לפעול במצבים שהממנה צופה מראש. מיופה הכוח מחויב לפעול לפיהן, למעט חריגים שהחוק מגדיר — למשל כשהפעולה בלתי חוקית או בלתי אפשרית לביצוע.

מגבלות והגנות על הממנה

חלק מהפעולות מחייבות הסמכה מפורשת בכתב בגוף ייפוי הכוח — בהן מתן תרומות, מתנות והלוואות, והסכמה לבדיקה פסיכיאטרית.

פעולות אחרות טעונות אישור בית משפט גם כשניתנה הסמכה, ובהן עסקאות במקרקעין (למעט שכירות קצרה) ומתנות או הלוואות בסכומים גבוהים. ישנן גם פעולות שמיופה הכוח לעולם אינו מוסמך לבצע — בהן עריכת צוואה בשם הממנה, שינוי דת, השתתפות בבחירות והסכמה לאימוץ.

כלי בקרה מרכזי הוא מינוי „אנשים מיודעים” — אנשים שמיופה הכוח מחויב לדווח להם על החלטותיו ופעולותיו. ניתן גם לקבוע חובת דיווח לאפוטרופוס הכללי.

כניסה לתוקף

ייפוי הכוח אינו נכנס לתוקף עם החתימה. הוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף רק בהתקיים התנאי שקבע הממנה — ובהיעדר קביעה אחרת, בהתבסס על חוות דעת רפואית שלפיה הממנה אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו.

מיופה הכוח מגיש הצהרה לאפוטרופוס הכללי במחוז מגוריו של הממנה בצירוף המסמכים הנדרשים, ומקבל אישור על כניסת ייפוי הכוח לתוקף.

ניהול נכסי מקרקעין מכוח ייפוי הכוח

כשבבעלות הממנה דירה או נכס אחר, היקף סמכותו של מיופה הכוח ביחס אליו הוא מהמרכיבים החשובים בייפוי הכוח — ובדיוק כאן נדרשת התאמה בין דיני ייפוי הכוח המתמשך לדיני המקרקעין.

כאמור, מכירת נכס מקרקעין או עסקה אחרת בו טעונה אישור בית משפט, ולכן חשוב לנסח את ההנחיות המקדימות כך שישקפו את כוונת הממנה לגבי הנכס — האם לשמרו, להשכירו או לממשו לצורך מימון טיפול.